מסתבר שמשחקי המחשב ששיחקנו בהם שהיינו ילדים, לא היו בזבוז זמן מוחלט, גם לא התחביבים שפיתחנו. כי היום בשוק התעסוקה המשתנה, רבים האנשים שהתואר האקדמי לא ביטח אותם מיציאה לחל״ת בתקופת הקורונה, והם משתמשים בידע שצברו בעבר בשביל להתפרנס.
תואר אקדמי תמיד נחשב לערובה למציאת עבודה מכובדת, אך האם אנחנו חיים בזמנים בהם קורס אינטרנטי או תחביב שפיתחנו בילדות, יכולים להיחשב היום למקור פרנסה בטוח בהרבה?
אתם בטח מכירים את הקלישאה על ההורה שמאיץ בילדיו ללמוד "מקצוע אמיתי", להכין קריירה דרך האקדמיה, וכך לדאוג לעתידם. כילד, לא עסקתי במחשבה מה אהיה כשאגדל, או במה אני ארצה להתעסק. החלומות שלי היו מעולמות אחרים ללא כל ריאליזם.
אם שנות ה90 והאלפיים הראשונות אלו השנים הכי יפות שלכם, נסו לדמיין ילד עם שפם בר מצווה יושב בחדר על מחשב עתיק עם כמה משחקים שכבר לא קיימים. יחד עם המשחקים, הגיעו כל מיני תוכנות מוזרות שעושות דברים שהעולם לא הכיר לפני. הראשונה שנכנסה אלי לחדר הייתה תוכנה בשם FL Studio בעברית, לה קראנו פשוט פרוטי (תוכנה ליצירת מוזיקה אלקטרונית בעיקר, במחשב גם ללא צורך בעזרים ובידע מוזיקלי מקדים בגדול). היינו ארבעה חברים שבלי לשים לב למדנו לעשות מלא רעש בחדר דרך התוכנה המגניבה הזו. רבים מחברי דאז מפיקים היום חלק מן המוזיקה שאתם שומעים ברדיו, ויש שמופיעים עם המוזיקה שלהם על במות בכל העולם. גם אני הופעתי פעם בפאב ירושלמי, כשהפסדתי בהתערבות לשיר את "פרח השכונות" של טיפקס ועלמה זק. עד היום יש לי חרדות מהלילה הארור ההוא. כנראה שהבנתם שממני לא יצא מוזיקאי אפילו לא קטן, שלא נדבר על זמר… אבל לא סתם אני מספר לכם את הזיכרון המתוק והרועש הזה. יחד עם פרוטי לופס, הגיעו תוכנות כמו פוטושופ שבטח אותה כולכם מכירים, ותוכנות אחרות שאחראיות על חלק גדול מהעיניים והאוזניים שלנו היום, כי איפה שלא נסתובב נראה פרסום בשלט חוצות או בדיגיטל, על גבי פוסט או וידאו ונשמע סאונד מעובד. אותם ילדים שלגמרי במקרה בין משחק למשחק מחשב שיחקו גם בתוכנות מוזרות שאיש לא הכיר, הכינו לעצמם קריירה לא פחות מכובדת מזו של עורך דין.

סגרי הקורונה הראו לנו את הכוח בידע מקדים כזה: ידע בבישול, בעיצוב, בכתיבה, בעריכה ועוד ועוד מקצועות עם המון מידע חופשי- הפכו להיות מקור פרנסה חלופי עבור המוני משפחות בישראל.
חברי הטוב עידן למד משפטים והיה בשיאו של הPhD שלו, בדיוק כשהקורונה הגיחה אי שם מסין הרחוקה. עידן שזכר שתמיד החמאנו לו על האוכל שבישל, הקים בין ליל מעין קייטרינג ביתי, והחל יחד עם זוגתו שגם יצאה לחל"ת לבשל אוכל למשפחות ועסקים חיוניים. בפיג'מה בין זום לשנצ בצהרי היום יחד עם שלושת ילדיו, עידן המשיך להתפרנס. אגב, הוא עבד כיועץ עצמאי לחברות וארגונים- תפקיד די רציני שגם נפגע לחלוטין.
אז נכון, אנחנו לא ילדים. אבל אל תשכחו שכילד לא היה לי את כל המידע שיש היום, לא היו אתרים חינמים מלאים בכל טוב המידע, לא היו לנו קורסים דיגיטלים- למדנו דרך ארגזי סקרנות ומלא זמן פנוי.
אם יש משהו שהקורונה הביאה לפחות לצעירים כמוני זה זמן. ובזמן הזה אפשר ללמוד, ליצור ולחפש. יש אין ספור מקצועות חופשיים לא מוגבלים שאין סיבה בעולם שאת או אתה הקוראים לא יוכלו למצוא את עצמם באחד מהם. ולא רק כי ידע זה כוח, ועדיף ללמוד מאשר לצפות במשחקי הכס, בעיקר כי הקורונה היא תזכורת כואבת לכך ששום דבר לא בטוח בחיים האלו, ותמיד כדאי לייצר לעצמך סל של אפשרויות.
אז לסגר הבא, ואפילו בסגר הנוכחי, העלו זכרונות ילדות. חפשו את החוזקות שלכם, ובין אם זה כתיבה, אוריינטציה לטכנולוגיה, או לבישול- יו-ניים-איט. חפשו בגוגל יחד עם הצירוף קורס חינמי, וקדימה- נשימה עמוקה ותצללו לתוך העולם חדש, שאולי יהיה שלכם. מי יודע.אל תפספו את האתר החדש והעדכני של הלימודים החינמים והמקוונים של משרד התעסוקה ובהצלחה.
לקריאה נוספת, כלים והפניות
- כתבה קשורה במגזין: מהרחוב לאינטרנט
- כתבה קשורה במגזין: סימני אזהרה בעולם ההשקעות
- כלי מעשי במקימי: מחשבוני מקימי לכלכלת המשפחה (תקציב ביתי, משכנתא, הלוואות ומעשרות)
- הפניה חיצונית ומיצוי זכויות: הר הכסף והר הביטוח (משרד האוצר) — בדיקה חינמית של קופות גמל וביטוחים ↗