אייל בוצחק – מלווה משפחות בעמותת מקימי
הגמרא במסכת ביצה דף ט"ו עמוד ב' אומרת: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים…". בתחילת השנה העברית נקבע לכל אדם כמה הוא עתיד להשתכר בשנה זו, ואם יבזבז יותר ממה שהוקצב לו, ימצא עצמו במחסור.
התורה מלמדת אותנו את חשיבות הזהירות בניהול הכלכלי. עיקרון זה מהווה אבן יסוד לחיים כלכליים בריאים.
המחסור – אבי הכלכלה
המחסור הוא עקרון יסוד בכלכלה. הוא פותח את השיעור הראשון בקורסי המבוא לכלכלה, שכן בעוד הצרכים והמאוויים שלנו רבים, המשאבים שיכולים לספק אותם מוגבלים ולעיתים אף נדירים.
בכל בית משפחה נורמטיבי, קיים מבנה של הוצאות כלכליות, שעל מנת לממשו, נדרש האדם לעבוד ולדאוג לפרנסת ביתו. "בזעת אפך תאכל לחם", נגזר על האדם הראשון, והמציאות הזו מלווה אותנו עד היום.
האתגר הכלכלי בישראל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצאה כי מחצית ממשקי הבית בישראל נמצאים ביתרת חובה לפחות פעם בשנה, בעוד שליש מהם נמצאים במינוס כרוני. מדאיג אף יותר הוא הממצא ש-35% מהנסקרים לא יודעים מה ההכנסה שלהם.
התופעה הזו רק מתעצמת בעידן השפע והרווחה הכלכלית הגלובלית, שבו נדרש מאיתנו להיות מבוקרים ומתוכננים יותר בכל הנוגע להוצאות התא המשפחתי, כדי לשמור על איזון תקציבי.
שלבים בבניית תקציב מאוזן
כדי להגיע לאיזון תקציבי, נדרש תהליך מסודר של הבנת צרכי הבית, זיהוי ההוצאות, ההכנסות, הנכסים והחובות של המשפחה. תהליך זה מבוסס על שקלול נתונים מתוך מסמכים כמו חשבונות ודיווחי בנק, עד לקבלת תמונה ברורה על הפער בין ההכנסות להוצאות, מצב החובות וקיומם של נכסים שלעיתים הם עצמם לא מודעים לקיומם.
לאחר שתמונת המצב מתבהרת, יש לבנות תקציב מאוזן מבחינת הכנסות והוצאות. תקציב זה חייב להיות נטול גירעון, ומאפשר לתת מענה לצרכים החיוניים של המשפחה.
הוויתורים הכואבים והכוח שבהרגלים
התקציב משקף את סדרי העדיפויות של המשפחה, ונדרשת החלטה על ויתורים בנושאים מסוימים כדי לאזן את התקציב. וויתורים אלו עלולים להיות כואבים, שכן הם מייצגים שינוי בהרגלים ובדפוסי ההתנהגות שלנו, הקשורים לסגנון חיים, בילויים, מזון, ביגוד, נופש ועוד. עם זאת, גם בתוך המסגרת התקציבית אפשר להגדיר צרכים ורצונות, ולבחון מה חיוני ומה מותרות. החדשות הטובות הן שלהרגלים יש חלופות, ועם הזמן ניתן להתרגל לשינויים שנראים בתחילה קשים.
חשיבות הבקרה התקציבית
לאחר גיבוש התקציב, יש לבצע בקרה תקציבית חודשית כדי לוודא שאנחנו נמצאים במסלול הנכון. מהניסיון שלנו בליווי משפחות במסגרת עמותת מקימי, ברור שמשפחות שנקלעות לקשיים כלכליים לרוב לא נתנו תשומת לב מספקת לשלושת המילים: חייב, צריך, רוצה. הדיוק בין המילים האלו הוא ההבדל בין מי שמנהל תקציב הוצאות הבית בצורה נכונה לבין מי שלא.
תהליך הבקרה וההכוונה התקציבי שמהווה חלק מהליווי הצמוד של המשפחה הינו אחד מאבני הדרך שממנו נגזרת תכנית הבראה למשפחות שנקלעו לניהול כלכלי לא יעיל.
מילים של סדרי עדיפויות: חייב, צריך, רוצה
קיימים מקרים שבאמת חייבים לשלם, כגון משכנתא – כי אחרת לא יהיה לי איפה לגור. חשמל – כדי שלא נשב בחושך.
הדיוק של המילים חייב / רוצה / צריך יעזור לתעדף הוצאות
האם אני חייב/צריך/רוצה שהילד ילך לחוג?
האם אני חייב/צריך/רוצה לקנות כל חודש זוג נעליים או בגד חדש?
האם אני חייב/צריך/רוצה ללכת למסעדה?
הבקרה והכוונה התקציבית, כחלק מהליווי הצמוד למשפחות, היא אחת מאבני הדרך לתוכנית הבראה למשפחות שנקלעו לניהול כלכלי לא יעיל.
טיפול במצבים מורכבים
במציאות כלכלית מורכבת, נדרש טיפול כירורגי בטיפול חובות משק הבית והסדרים עם נושים. במקרים סופר מורכבים, עמותת מקימי מסייעת גם בתהליכי חדלות פירעון ועיכובי הליכים.
עמותת מקימי מספקת מעטפת רחבה של פתרונות, כולל פנייה לגורמים מקצועיים חיצוניים ושיתופי פעולה עם קרנות, כדי להחזיר משפחות למסלול כלכלי בריא.
סיכום
נברך את עצמנו שנזכה למזונות שנקצבו לנו, כמאמרו של רב תחליפא, ושיספקו כל מחסורנו בשנה זו.
שנה טובה ומבורכת!
