מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך

בכל בחירה כלכלית יש ויתור על חלומות אחרים. אך כיצד אפשר להתמודד עם התנפצות החלום או משאלת הלב מבלי לחוש אומללות וקורבנות? מכירים את זה שמאוד רוצים משהו וזה לא מסתדר? זה יכול להיות קשר שאני רוצה בו והצד השני לא בעניין, או עבודת החלומות שרציתי לקבל אך לא התקבלתי אליה. זה יכול להיות בגד מקסים שלא נשאר בחנות במידה שלי או שיבוץ בכיתה (או קפסולה) בדיוק בלי החברים שרציתי. ויש עוד המון דוגמאות, שכולנו חווים מהם כמעט מידי יום.

איך אנחנו מגיבים כשמישהו מילדינו חווה חלום מתנפץ, או אפילו לא חלום, אלא סתם משאלת לב שלא מתגשמת, והכל נראה לו חשוך, עצוב ומריר?באידיאל נשקף את הכאב, ניתן לו מקום, נביע המון אמפתיה, נהיה סבלנים וניתן לו זמן להיות בתוך הכאב, לעבד את האובדן ואז נושיט לו יד, שיקום וימשיך הלאה. האופן שבו מושיטים את היד תלויה בגיל, באופי ובסוג החלום שהתנפץ. יש מקרים, הרבה פעמים אצל פעוטות שנשבר להם משחק או שהחבר שהם רצו להזמין לא יכל לבוא או שנגמרו בדיוק העוגיות האהובות עליהם, שבהם כל מה שצריך זה לעניין אותו במשהו אחר: משחק משותף, יציאה לגן שעשועים, מאכל אהוב וכדומה. במקרים אחרים ובסיטואציות בוגרות יותר, נחשוב עם הילד על דרכים יצירתיות וחלופיות להגשמת החלום שלו. מה לעשות כדי להצליח במבחן הבא, או איך להתמודד עם חברה שמחבלת ביחסים עם חברה אחרת וכדומה.

ויש פעמים שבאמת אין אפשרויות כאלה ואין בנמצא דרך לשנות את האירוע. במצב כזה מה שיועיל זה שינוי הנרטיב: עבודה עצמית (שכמובן יכולה להיות בעזרת מבוגר) על הפרשנות למקרה וחיפוש הנקודה הפנימית שלו שממנה אפשר לצאת מחדש לדרך חדשה. או במילים אחרות: לספר את הסיפור מחדש. זה יכול להיות כשהמורה האהוב עזב את בית הספר, או כשהנער לא התקבל לתיכון שהוא רצה או כשהבחור, שסוף סוף היה נראה האחד הנכון, מחליט להיפרד מהבת שלנו.

אינני מדריכת הורים ולא בנושאי חינוך אני רוצה לעסוק הפעם. הבאתי את הדוגמאות האלה כדי לאמץ משהו מהגישה שהוצגה כאן ליכולת שלנו להתמודד עם אכזבות כלכליות:

כולנו צריכים לבחור בחירות כלכליות. גם אנשים שמרוויחים סכומים גבוהים מעל הממוצע במשק, צריכים לבחור: האם לחסוך או להשתמש? כמה מוצדק לצמצם את החיים בהווה עבור חסכון לעתיד? קל וחומר מעמד הביניים ומטה, המתמודדים יום יום עם שאלות כמו: איך מצליחים לבחור מתוך כמה אפשרויות מרתקות חוג אחד בלבד (ולפעמים אין תקציב גם לחוג אחד)? האם ללכת לרופא פרטי יקר כדי לקצר תהליכים או שבאמת אין דחיפות ואפשר להמתין לתור בעוד כמה חודשים? אם כן – על חשבון מה ניקח את הכסף? מה יהיה נכון יותר: להחזיק רכב ולשלם את העלויות הכרוכות בכך או לנסוע בתחב"צ ולשלם במחיר של זמן? פתאום נוספה הוצאה גדולה על החזר הלוואה של קרוב משפחה שחתמנו לו ערבות, מאיפה מצמצמים? ועוד ועוד התלבטויות ובחירות.

אז איך מתמודדים?התשובה כמובן תלויה בסוג הוויתור או החלום שהתנפץ, באופיו של האדם המתמודד ובנרטיב או הסיפור שנספר לעצמנו.

לפעמים, כאמור, אפשר עם קצת יצירתיות למצוא נחמה במשהו חלופי וזול, או אפילו חינמי: במקום המנוי לחדר כושר, לצאת להליכות קבועות עם בן זוג או חברה. במקום חוג פסנתר יקר, לקנות מנוי לאתר ללימוד נגינה באופן עצמאי. במקום לצאת לחופשה מפנקת, לקחת יום חופש ולצאת לבילוי קרוב ומשחרר, אפילו כולל הוצאות על פינוקים קטנים.

לפעמים, אין חלופה משמחת ואנחנו רוצים למרות הכל להגשים את החלום. גם כאן – אפשר לתכנן ולמצוא הרבה פעמים את הדרך להגיע אליו: זה יכול להיות באמצעות חיסכון חודשי קטן שלאט לאט יצטבר לסכום שיספיק לחופשה שחלמנו עליה. זה יכול להיות "כסף צבוע" כמו דמי הבראה או שי לחג או קרן השתלמות שעומדת להיפתח שאיתם נרשה לעצמנו לקנות את הסלון שחלמנו עליו, לשלם לילד על שנה של חוג ג'ודו, להירשם לקורס מעניין, או לקנות את מדיח הכלים שהידים שלנו כבר משוועות שיחליף אותן.

אבל לפעמים החיים באמת מתהפכים, אנשים שחיו ברמת חיים טובה מוצאים את עצמם בפשיטת רגל עם יכולת לבזבז כספים באופן מינימלי. זו עלולה להיות תוצאתה של אבטלה ארוכה של אחד מבני הזוג שמכניסה את כל המשפחה למצוקה קשה, או חלילה מצב רפואי שמחייב התגייסות טכנית וכלכלית ושואב משאבים מכל שאר בני הבית והסעיפים בתקציב.או שהחיים לא מתהפכים אבל החוויה מתהפכת: אנשים אמיצים שעושים שינוי כלכלי ופתאום חייבים, אמנם מבחירה ואומץ, אבל חייבים לשנות התנהלות: כבר לא יכולים להביא מתנה מכובדת לכל אירוע, כבר לא יכולים לקנות ארוחת צהרים בחוץ מידי יום בהפסקת צהרים, כבר לא יכולים ללכת לשופינג בתחילת עונה ולמלא את הארון בלי יותר מידי מחשבה.

ואז כל מה שנותר לנו זה להכניס מעט אור שיגרש את החושך הסמיך הזה. ואור לא חייב להיות כסף (למרות שכסף בהחלט יכול להועיל), אור יכול להיות הסיפור החדש שנספר לעצמנו, האופן שבו נסתכל על החיים שלנו, למרות שהם כל כך שונים מהחלום. אור הוא הראיה של כל הטוב שכן יש לנו: בזוגיות, במשפחה או קהילה תומכת, בעוצמות החדשות שאנחנו מגלים בעצמנו ובקשרים שלנו, ואפילו באוסף הרגעים הקטנים שבהם טוב ושמח בהם צוחקים מכל הלב מבדיחה טובה, או על עצמנו, או אף מתענגים עם ספר טוב.אור הוא אפילו התפיחה על השכם שניתן לעצמנו ובמקום להרגיש אומללים, נרשה לעצמנו להרגיש אמיצים!