רעיון ולימוד נפלא מובא בשם מו"ר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל בספרו "דברי מרדכי" לגבי העניין של גביית צדקה מהציבור. מתרומות המשכן התורה מלמדת אותנו הוראה בעניין מצוות הצדקה. תרומות המשכן נעשתה מתוך נדבת לבם של ישראל ולא מחמת לחץ והפצרה. מכאן יש ללמוד שלא פונים לנותני צדקה בדרישות ובתקיפות, אלא יש לבקש צדקה בנחת ובנעימות, ולאפשר לנותני הצדקה לתת מתנתם מתוך נדבת הלב.
לפעמים אדם נותן צדקה יותר מכפי יכולתו בגלל לחצים המפעילים עליו גבאי צדקה שונים, ואין זה נאה ויפה. אבל אם הנותן עושה זאת מתוך אהבה ושמחה וכוונתו לשם שמיים, מעלתו גדולה וחשובה עד מאד. אולם עדיין נותרת לה השאלה: כמה צדקה צריך לתת אדם ואיך לתת?
"עמותת מקימי- השער לכלכלה נבונה", הוקמה לפני 8 שנים במטרה לסייע בשמחה במתן תמיכה, יעוץ וסיוע לפשפחות על ידי אנשי מקצוע בנושא הניהול הכלכלי המשפחתי והעסקי. אנשי המקצוע הפועלים ב"מקימי" מוסרים את נפשם למען מטרה קדושה זו, ורוב השירותים ניתנים חינם אין כסף. העמותה עורכת גם הרצאות לציבור הכללי וסדנאות לזוגות צעירים בנושא ניהול כלכלי של תקציב משפחתי. אנו רואים חשיבות רבה בהדרכה לזוגות הצעירים על מנת שיתחילו את דרכם בניהול כספיהם בדרך מושכלת והבנת המשמעויות של קבלת החלטות כלכליות בראייה גם לעתיד.
עד כמה שהדבר נשמע מוזר, לא פעם אצלנו בעמותת "מקימי" אנחנו נתקלים במשפחות המגיעות לבעיות כלכליות, כשאחד הסעיפים שההוצאות בו גדולות במיוחד הוא סעיף התרומות. מצד אחד זהו דבר מאוד מרגש, הנה משפחה שלמרות שאין לה נותנת צדקה ברווח. מצד שני, ברגע שמשפחה נכנסת לסחרור כלכלי ולוקחת הלוואות שלעיתים מגיעים לקושי בהחזר תשלומים שוטפים ורכישת מזון, הרי ברור שמשהו כאן לא הגיוני. אין ספק שהעיקר הוא לתת צדקה, ולכן כל אחד ואחד ראוי שישאל את הרב שלו כיצד לנהוג בשאלה כמה צדקה לתת. יחד עם זאת, הרב אליהו זצוק"ל וכן רבנים נוספים, קובעים כי כאשר אין לאדם אפשרות לתת צדקה, עליו לרשום לעצמו לזכרון את הסכום שהוא אמור לתת לצדקה, ובעתיד לאחר שבעזרת ה' ישוב ויעלה על דרך המלך ויהיה לו פרנסה בכבוד, יוכל לחזור לרישומים ואו אז לתת את הסכום המדובר לצדקה.
ידוע הכלל שרצוי וראוי לקיים מצוות בשמחה בנתינת הצדקה שאדם נותן מעבר לשמחה העצמית שהוא מרגיש בקיום המצווה, יש פה ענין נוסף של ו"אהבת לרעך כמוך" ושותפות בשמחת חבירו. ומעלה זו היא מעלה גדולה וחשובה עד מאוד.
