עם פרוץ המשבר בבית החולים "הדסה" רבים מקוראי העיתונים צקצקו בלשונם והמשיכו הלאה.
בסופו של יום מה לו לאזרח הפשוט, אם אינו עובד או מטופל ב"הדסה". הוא גר בכלל במרכז, בצפון או בדרום הארץ והמשבר אולי רק מחייב אותו מוסרית להרגיש מעט אמפתיה לעובדי הדסה. חשבון נפש כלכלי? מחשבה אחת קדימה? אין צורך, הרי הוא עובד במקום "יציב" כבר תקופה ארוכה.
אולם בפועל, משבר פיננסי עלול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו, אם רק נביט סביבנו, סביר להניח שנמצא מכר כלשהו שפוטר מסביבת עבודה יציבה ללא התרעה מוקדמת. הכנה ראויה תעזור לצלוח בכבוד עיתות משבר פיננסיות כאלו.
נכון לעתה, משפחות רבות המתפרנסות מבית החולים הדסה אינן מקבלות שכר מלא אלא חלקי בלבד, בשלב זה הן עלולות להיקלע לסחרור כלכלי הטומן בחובו הוראות קבע חוזרות, אי כיבוד האשראי, קשיים בהוצאות השוטפות ועוד. המשפחה נמצאת ב"סרט רע" ולא יודעת כיצד להגיע ל "הפי הנד".
ממש ימים ספורים לאחר שהקמתי את "מקימי", פנתה אלי משפחה מבוססת ממרכז הארץ, שוב המקרה הקלאסי של
"הסיפור המוכר": אב המשפחה איש היי- טק בכיר, שהיה המפרנס העיקרי בבית, פוטר במפתיע ממקום עבודתו. החברה בה עבד החליטה על צמצום עובדים ו"צמצמה" גם אותו. חיפוש העבודה התארך חודשים רבים והמצב הכלכלי של משפחתו הלך מדחי אל דחי.
המסקנה הבסיסית והפשוטה בזמנים אלה היא כי יש להכין תכניות הן לטווח קצר והן לטווח הארוך, זאת לאור המציאות הכלכלית החדשה שנכפתה על המשפחה. במקרה של עובדי בית החולים הדסה, הצעתי היא בטווח הקצר להצטמצם למינימום הנדרש על מנת לחסוך את הפער שנוצר.
בנוסף, את השינוי המדובר שנערוך בהוצאות חשוב שלא לבצע באופן דרסטי כך שיתיר את חותמו על המשפחה באופן שלילי מדי. יש לזכור, כי בסופו של דבר, המשכורות שטרם התקבלו יחזרו ולעת הזו ישנם חסכונות השמורים בבנקים או במקומות אחרים.
אין לחשוש מפתיחת חיסכון, אך יש לדעת כיצד לבצע זאת בלי להיכנס אח"כ לחובות מיותרים. הרעיון בלקיחת הלוואה או פתיחת חיסכון הוא, שהסכום אותו לוקחים יהיה כנגד סכום המשכורות שמתעכבות בלבד. אסור לשכוח, שכאשר הכסף מהמשכורות שהתעכבו חוזר, יש להחזיר את החיסכון או ההלוואה ללא דיחוי. לעיתים משפחות לא מחזירות את ההלוואה כאשר הכסף מהמשכורות נכנס וממשיכים את התשלומים על ההלוואה, וכך קורה שנכנסים לאופוריה וכסף מבוזבז ברוב המקרים על דברים לא נחוצים.
אך לא לכל עמך ישראל שוכן חיסכון בבנק וממתין לפירעון או הלוואה זמינה דרך פקיד הבנק, לכן כאשר אין דרך להשלים את החוסר דרך הלוואה, בין אם הלוואה רגילה, הלוואת גישור, מינוס בבנק ועוד, יש לבדוק אפשרות ללקיחת הלוואה מגמ"ח ללא ריבית למרות שלעיתים זאת אפשרות מורכבת יותר.
לאחר שטיפלנו בתכנון לטווח הקצר יש להיערך לטווח הארוך יותר:
הניסיון במקרים דומים מראה כי לאור המציאות השוררת בבית החולים הדסה ישנו סיכוי לא קטן לצמצום השכר העתידי. עניין ההסדר בין העובדים להנהלה טרם הוכרע, אך בהחלט ייתכן כי גובה המשכורות יירד. המשמעות מבחינת העובד היא שגם אם וכאשר ירד אחוז מסוים מהשכר הוא לא יופתע ויידע להתנהל נכון גם לאור השינוי החדש. למעשה הורדה בשכר תקרין הן על ההלוואה שכבר נלקחה והן על ההתנהלות הכלכלית מכאן ואילך, ועל כן דרושה היערכות מראש להמשך שגרת חיים תוך צמצום בהוצאות.
היערכות מעין זו אינה רק עניינם של עובדי הדסה, אלא אמורה להיות חלק מההתנהלות הפיננסית של רוב אזרחי ישראל
חיי הכלכלה במדינת ישראל מורכבים. אזרחים רבים מתחילים את חייהם בביטחון כלכלי שפיר דיו, כאשר הם שמים את מבטחם במקום עבודה יציב כמו 'בית החולים הדסה' ואינם מעלים על דעתם נפילה פיננסית. המשפחה הממוצעת בונה לעצמה מערכת חיים הטומנת בחובה התחייבויות כגון משכנתא והתחייבויות נוספות העלולות לעמוד לרועץ בימים גשומים.
עם פיצוץ בועת ההיי-טק עלו וצפו מקרים של משפחות שנטלו לעצמם משכנתא גבוהה או התחייבויות נוספות דוגמת רכב בליסינג ומצאו עצמן ללא מקור פרנסה גבוה. ולכן יש להיערך תמיד לסגנון חיים סביר ולצמצם במידת האפשר התחייבויות כספיות.
ככלל לעניין התחייבויות , המהלך הנבון ביותר הוא לחסוך תחילה מדי חודש במשך מספר שנים ואז לרכוש רכב חדש או לבצע שיפוץ בדירה, לדאוג שלכל הפחות רוב הכסף בידכם ורק אז לבצע את הרכישה, תוך התחייבות ליתרה הקטנה שנותרה.
חשוב לציין כי אינני קורא מכאן לירידה ברמת החיים. נהפוך הוא, אני קורא לסגנון חיים איכותי וחסכני . לא לבצע שדרוגים בדירה או ברכב אימתי שהדבר ניתן אלא לשמור על איפוק. הניסיון האמפירי מראה כי מי שסיגל לעצמו אורח חיים ראוותני יתקשה בבוא היום לרדת ממנו, יום כזה כאמור, עלול להגיע לכל אחד מאיתנו.
