בתקופה האחרונה החליטו חברות האשראי לטרגט לי את המכשיר הסלולרי בהטרדות מציקות. באופן שאינו מסתדר עם ההיגיון האנושי הם מניחים שאני זקוק להלוואה. מעבר לכך שמדובר על נתון שגוי אין סיכוי שאני אלך לקבל הלוואה מגוף אלמוני שהפרט היחיד שאני יודע עליו הוא שיש לו את הכסף להלוואת.
מבחינתי הבעיה בשליחת ההודעה הזאת מתחלקת לכמה חלקים, ראשית למה לשלוח לי הודעה אם אני לא בקבוצת המיקוד שלכם? דבר שני זה למה בכלל לשלוח הודעה אם אני רוצה הלוואה אני כבר יודע לאן לפנות. אך מעל הכל מה שהכי מטריד אותי זה האם יש לאותם גופי אשראי לא מזוהים מושג אם אני בכלל מסוגל להחזיר את ההלוואה הזו.
לצערי התשובה לכל השאלות הללו היא, למי אכפת. חברות האשראי השונות מרוויחות המון כסף מכל הלוואה שאנחנו לוקחים בגלל הריביות המאוד גבוהות שאנו נותנים להם. הריביות עשויות להגיע אפילו ל- 17%. כלומר אם לקחתי הלוואה של חמישים אלף ש"ח לחמש שנים בריבית בסך הכל אצטרך להחזיר שבעים וחמש אלף ש"ח. כלומר על כל שקל שלוויתי החזרתי שקל וחצי שזה המון כסף.
ההודעות האלה תופסות אותנו בדיוק לקראת החגים, בדיוק כשאנחנו שואלים את עצמנו איפה אנחנו בפסח ואיך אנחנו הולכים לעשות את ליל הסדר. הזמנים הרגישים של ראש השנה וחג הפסח יוצרים לחץ בכיס המתבטא בלקיחת הלוואות בצורה לא מתוכננת וללא יכולת להחזיר. הפיתוי שעומד בפני הלקוח הוא עצום וכמובן שתחת אותיות קטנות מסתתרים כל מיני תנאים שהלקוח לא תמיד מודע אליהם.
תרבות ההלוואות היא האבא והאמא של התנהלות כלכלית חולה. מי שאשם במחלה הזו הם קודם כל הלקוחות שמסכימים לקחת הלוואות ולחיות על חשבון כסף שאין להם. מעבר לכך, האשמה היא על הגופים המלווים. ברגע ההלוואה הם יראו לכם כמה אתם צריכים את הכסף וכמה לא תוכלו לסגור את החג בלי לקחת איזה שלושים אלף כאן ועכשיו. גופי האשראי גם לא עושים כמעט שום עבודה של בירור האם באמת הלווה יכול להחזיר את ההלוואה. בקצה של כל הלוואה כזאת עומדות משפחות, שחלקם לא מסוגלות לסגור את החודש גם בלי לקחת הלוואה. גופים אלו חושבים באופן כלכלי ורווחי והם עושים תהליכי שיווק נהדרים שגורמים לנו הלקוחות לנזק עצום.
לראות משפחות שמגיעות לחובות גדולים ולא מסוגלות לעמוד בהחזרים רק כי הם רצו לחגוג את החג בכבוד, או ללוות זוג צעיר לתהליך של פשיטת רגל זה מראה כואב. מתחילת השנה ישנה עליה משמעותית בכמות חדלי הפרעון, אלו אותם אנשים שהתחילו בהלוואות קטנות וזמינות, שרק רצו לפנק את עצמם ואת משפחתם לקראת החג אבל הם לא ראו את האותיות הקטנות. הם לא ראו את הריבית, את ההחזרים שהם צריכים להחזיר כל חודש ואת העל הפיננסי שיושב להם על הצוואר ואין להם שום דרך להוריד אותו. כל זה עוד לפני שאנחנו פותחים את הסוגיה בנוגע לגופים המלווים. לפעמים מדובר בשוק אפור שהריביות שלו יכולות להיות עשר אחוז בשבוע ושימוש באמצעים נחמדים שגורמים ללווים להחזיר את החובות גם כשאין להם כסף.
אז לפני שאתם גורמים לעצמכם לצאת מהחג עם תחושה של סיוט מתמשך תעצרו רגע תנמיכו את הציפיות למה שאתם באמת מסוגלים להרשות לעצמם ותתנו לחג תחושה של חלום.
הכותב הינו מלווה משפחות ויועץ עסקי בעמותת 'מקימי' – השער לכלכלה נבונה.
