איך לעבור את המשבר הכלכלי בשלום? \\ ראיון של מנכ"ל מקימי מתוך שבתון

משבר הקורונה

איך לעבור את המשבר הכלכלי בשלום?

ישראל ליבמן מנכ"ל 'מקימי' מחלק טיפים למשקי בית ולבעלי עסקים איך להתנהל נכון, כלכלית, בימים טרופים אלה


עמותת 'מקימי' הוקמה לפני 10 שנים במטרה לעזור למשפחות שנפלו למשבר כלכלי. ישראל ליבמן, מנכ"ל 'מקימי', בראיון ל"שבתון" נותן טיפים לפרט ולכלל כיצד להתמודד עם התקופה הזו שטרפה את הקלפים עבור רבים מאתנו מבחינה כלכלית.


"אחת הבעיות היא שאנשים לא חיים נכון כלכלית, אבל מצליחים להתגלגל כי נכנס כסף לקופה או לעסק והם מצליחים להתגלגל. אבל הם לא רואים נכון את המציאות. מתגלגלים. עד מתי?
הגיעה הקורונה כמו בום בפרצוף. עכשיו המציאות יצאה החוצה, ורבים מוצאים עצמם על סף קריסה. לאו דווקא מהקורונה, אבל הקורונה נתנה את המכה".

וכאן בא המסר של מנכ"ל 'מקימי':
"גם אם ההכנסות של העסק שלך או של משק הבית שלך קטנו, יש אפשרות לעבור את המשבר. אבל תנאי הכרחי הוא שנתבונן נכון במציאות. למשל. ההכנסות קטנו? אבל מצד שני חלק מההוצאות קטנו. למשל, הייתה תקופה שלא הייתה סיבה לנסוע עם הרכב. אז נכון שנוח שיש רכב ולא קל בלי רכב, אבל אם חייבים?. או למי שיש שני רכבים – להשבית רכב אחד ולבטל ביטוחים לחודש- חודשיים, זה לא לצרוך דלק, לא לצרוך ביגוד חדש, לא לצרוך אוכל בחוץ, לא לצרוך בילויים או מתנות לחתונות, לא לצרוך הוצאות חינוך. תמיד יש היכן לקצץ. יש המון דברים שאם משפחה מסתכלת על האפשרות שלה לחסוך, יש לה מה לעשות וזה יסייע לה לשרוד את התקופה הקשה".


"אלו שיותר קשה להם זה העצמאיים או כאלו שהיו כבר בבלגן כלכלי והקורונה העצימה את זה או גרמה להם להיות במציאות של חוסר תזרים".


חזרנו לשגרה לכאורה, אחרי תקופה כמעט רבעון. איך ממלאים את הבור הכלכלי שנוצר?
" לא משנה הסיבה שנכנסת לבור כלכלי, ממקום לאומי או אישי, צריך לצאת ממנו ולכן קודם כל: צמצמו בהוצאות. זה שחזרנו לשגרה זה לא אומר שצריך להיכנס מיד לקניונים ולגהץ את כרטיס האשראי. מי שיש לו כסף, שייהנה מהחיים ויעזור לכלכלה לחזור לעצמה כי בסופו של יום מפרנסים את השכן שלך שמוכר בחנות, אבל מי שאין לו – תחזרו לעבודה, תצטמצמו ותיצרו פער חיובי של 2,000 ₪ בחודש, מה שיוביל אתכם לחסכון של 25 אלף ₪ בשנה לסגירת פער הקורונה. 


"לגבי עצמאיים שנפלו בהרבה כסף – צריך לבחון לגופו של עניין האם זה בגלל הקורונה. בעל מסעדה שגלגל ביום מחזור של 50 אלף ₪, ונסגר בקורונה, עולמו לא צריך להיחרב. בתקופת הקורונה הוא הוציא את העובדים לחל"ת כך שלא עלה לו שכר עבודה. 

דמי השכירות הוקפאו בד"כ, הוא לא קנה סחורה חדשה, לא שילם חשמל, לא שילם ארנונה, כך ש'בשורה התחתונה' ההפסד שלו אמור להיות אובדן המשכורת שהוא הביא קודם מידי חודש הביתה ואולי עוד קצת. ב'גדול', אחרי מה שהמדינה נתנה כמענקים ופיצויים, בעל העסק לא יצר פערים מטורפים. אמנם בתקופה הקורונה הוא לא גלגל מה שהיה רגיל לגלגל, אבל גם לא היו לו הוצאות של 80 אלף באותו חודש, הוא לא קנה סחורה, לא שילם לעובדים. 

נכון שחוזרים לשגרה, מחזירים חלק מהעובדים, יש פחות פעילות מאשר היתה בעבר, אבל זה לא כמו שמנסים להשמיע לנו "שכל יום שהיה סגור הפסדתי 100 אלף ש"ח". מי שאומר זאת היה רגיל, כנראה, לגלגל 100 אלף ₪ ביום. הגלגול גומר! מה שהחייה להם לכאורה את העסק זה גלגול התזרים. היום אין להם את זה, אין הכנסה, כל הספקים מתדפקים על הדלת ועוברים לתשלום במזומן. הבעיה היא תזרימית וצריך לעזור לבעלי העסקים בהלוואות להחיות את העסק עם מרווח זמן, אבל כסף בפועל מרביתם לא הפסידו הרבה. 

אבל ימים יגידו, כי כל חודש שעובר ולא חוזרים לשגרה, לא יוצאים, לא מבלים ולא נהנים כמו קודם לקורונה, זה יוצר נזקים לרבים במשק. לתפיסתי, עסקים שישבו טוב לפני הקורונה – ישרדו את הקורונה. לעומתם, עסקים שעוד לפני עידן הקורונה היו בקשיים, קיבלו מכה אנושה.

מזונות קצובים מראש: יסודות הניהול הכלכלי בראי התורה

בסוף השבוע הקרוב נחגוג כולנו את ראש השנה החדשה. ישראלים רבים רוצים להשקיע, לכבד ולציין את החג עם כמה שיותר שפע ואווירה חגיגית. אך לא רק הקניות בסופר, אלא גם קניית בגדים חדשים, מתנות, כלים לאירוח והוצאות נוספות עלולים להביא משפחות רבות לעלויות גבוהות מבלי לשים לב.

פדיון כפרות – הקו העדין שבין האינדיבידואל לקהילה

בסוף השבוע הקרוב נחגוג כולנו את ראש השנה החדשה. ישראלים רבים רוצים להשקיע, לכבד ולציין את החג עם כמה שיותר שפע ואווירה חגיגית. אך לא רק הקניות בסופר, אלא גם קניית בגדים חדשים, מתנות, כלים לאירוח והוצאות נוספות עלולים להביא משפחות רבות לעלויות גבוהות מבלי לשים לב.

בקשת סיוע